אם תשאלו את ויקיפדיה על שחיית תינוקות תתקלו בתיאור מחמיא לפעילות: "שחייה בגיל הרך נחשבת לאחת הפעילויות הגופניות המחזקות אשר ניתן לתרגל כבר בתקופת הינקות ואפילו מיד לאחר הלידה תחת פיקוח מקצועי".

איך השחיה באמת יכולה לתרום?

פניתי לאסנת אלון, פיזיותרפיסטית התפתחותית כדי להבין איך השחייה באמת יכולה לתרום לתינוקות. 

אם חברה פונה ושואלת אם כדאי לה ללכת עם התינוק לחוג שחיית תינוקות, תמליצי לה?

"כן. אני חושבת ששחיית תינוקות יכולה להיות פעילות מעולה, חוויתית וכיפית לתינוקות. כדאי לתאם ציפיות ולהבין שזו יותר פעילות במים ופחות שחייה של ממש"

מה היתרונות של השחייה?

זה מחזק את השרירים, ממצה את הפוטנציאל של התינוקות מבחינה מוטורית. הפעילות במים מחזקת את שרירי הצוואר וחגורת הכתפיים בצורה מאוד טובה. יש תינוקות שזה יכול לעזור להם להתפתח בקצב יותר מהיר כי התנועה במים מאפשרת דברים שלא קורים ביבשה"

אז זה מאסט?

"זה לא בהכרח יכול לקדם התפתחות, אבל בהחלט יכול לעזור למצות את הפוטנציאל ההתפתחותי. חשוב לדעת שלא כל התינוקות ייהנו מהמים וזה לא לכולם. עבור רוב התינוקות החוויה במים נעימה והם יכולים מאוד ליהנות מזה"

נניח שאין לי תקציב לחוג שחיית תינוקות, אפשר לאמן את התינוק עצמאית?

"לבריכה ציבורית לא מומלץ להכניס תינוקות מתחת לגיל שנה, אבל אחרי גיל שנה אפשר לעשות איתו במים שכיבה על מצוף, כשחלק מהגוף במים וחלק נשען, וזה נהדר לחיזוק חגורת כתפיים. ההורים צריכים לתמוך באמות, כדי לשמור עליו. עוד דבר שאפשר לעשות הוא להחזיק בחזה ולנענע, בעדינות, מצד לצד. אפשר לנסות להשכיב אותו מגלגל ולתת לו לעשות תנועות של שחייה עם הרגליים. כשמחזיקים את התינוק בבית החזה ומגישים לו כדור שצף במים ולעודד אותו להגיע אליו.

מה לגבי ההצללה של תינוקות במים?

"לתינוקות יש רפלקס צלילה, הוא קיים כבר אצל תינוקות צעירים שיודעים לעצור את הנשימה כשהראש במים, והתרגילים עוזרים לשמר את הרפלקס ולכן עושים את זה. אישית, כשהלכתי עם הילד שלי, לשחיית תינוקות, וויתרתי על זה, אחרי שראיתי שהיא מלחיצה עבורו. חשוב להבין אם ההצללה נעימה לו או לא – ולהיות קשובים זה חשוב בכל בחירה של פעילות עם התינוק, כדי להבין אם נעים לו והאם זה תורם לו.

בבריכה ביתית, אפשר להכניס תינוקות בני פחות משנה ואפשר לשחק עם תנועות ידיים ורגליים במים, להחזיק את התינוק ולעודד תנועות דומות לזחילה".

למה כדאי לשים לב כשבוחרים חוג שחיית תינוקות?

• בריכה שמתאימה לתינוקות: בריכות רגילות משלבות כלור, שאינו מומלץ לתינוקות, לכן חשוב לבחור בבריכות נקיות שמחטאים באמצעים ידידותיים לתינוקות (לדוגמא – מנורות UV ייחודיות)
• גישת המדריך או המדריכה: תבדקו שאתם מתחברים לגישת המדריך, בעוד שיש מדריכים רכים ועדינים, יש את אלו שדוגלים בהצללת תינוקות אגרסיבית, שלא מתאימה להורים (ותינוקות) רבים.
• שעת החוג: בדקו שהשעה משתלבת לכם בלו"ז. אם החוג נערך בשעה שתגזול מכם את השנ"צ יקר הערך או שאולי נמשכת עד שעה מאוחרת, אולי כדאי למצוא אלטרנטיבה נוחה יותר.

זמן איכות במים

אסנת ממליצה להסתכל על שחיית התינוקות כזמן איכות מעולה. היא מעודדת לשחק, לנהל אינטראקציה חיובית ופשוט ליהנות מהשהייה יחדיו במים.

אסנת מסבירה שהפעילות במים מעייפת מאוד את התינוק. השהייה במים פועלת על כוח ההתנגדות של המים והציפה, כך שגם אם התנועות עדינות, ההשפעה עוצמתית, וזה מחזק את הגוף. בנוסף, חשוב להקפיד על שתייה, כי קל לשכוח כמה אנחנו צמאים כשאנחנו שוחים והתינוק מאבד הרבה נוזלים בפעילות במים, כדאי לפעמים לתת לו לשתות תוך כדי. היא מזכירה להביא גם קרם הגנה וכובע, אם מדובר בבריכה חיצונית – העור של התינוקות רגיש ועדין, ועלול להישרף בקלות.

בין אם אתם בוחרים ללכת לחוג שחיית תינוקות או לא, חשוב שתזכרו שאף חוג הוא לא MUST עבור תינוקות. לאורך השנים הכרנו משפחות שהשקיעו אלפי שקלים בחוגים כאלו והילדים שלהן פחדו מהמים בגיל 5, וכן במשפחות שבהן לא שלחו לחוג שחייה והילד שחה בכוחות עצמו בגיל 4. בחרו במה שמתאים לכם ללו"ז ולתקציב, ותיהנו מהרגעים הרטובים היפים, בין אם הם באמבטיה הביתית או בבריכה.

משל מסיכת החמצן

במקרה של תקלה, כשיש צורך בחמצן, דאגי למסיכת חמצן לעצמך, לפני שאת מעניקה אחת לתינוק או לילדה שלך. את קוראת נכון. במקרה הזה, באופן פורמלי, ההורים במקום הראשון. יש גם הסבר להחלטה: את זקוקה לחמצן על מנת לתפקד ולדאוג לילדים שלך והבחירה הזו חיונית עבורכם, בעת חירום.

נחיתה מהטיסה למציאות שלנו: זמן הוא אחד מהמצרכים הנדירים ביותר עבור אמהות טריות (גם עבור אבות, אבל הפעם בחרנו להתמקד באמהות). בין טיפול בתינוק או בפעוט, כביסות, סידורים, עבודה והחיים עצמם – למי יש זמן לשבת ללגום קפה בנחת או אפילו "להגזים" ולקבוע בוקר בספא?

"זה נחמד, אבל לא בשבילי"

כשרק הפכתי לאמא, כבר הכרתי היטב את משל החמצן ושמעתי על הצורך לפנות "זמן לעצמך" אבל הייתי משוכנעת שזה "לא בשבילי". זה לאימהות עם הילדים הגדולים, עם התקציב האדיר לבייביסיטר, עם הלו"ז המתוקתק והאג'נדה הברורה. אני אמא עייפה, מה בכלל אעשה ב"זמן לעצמי", כשכל מה שאני רוצה זה לישון?!

אז סבלתי בשקט, שפטתי (בלב) את האמהות שמבלות המון זמן עם עצמן ונעזרות בסבים ובשירותי בייביסיטינג ו"סחבתי", לפחות עד שגיליתי הפתעה (משמחת), כשמלאה לתינוקת שלי שנה – אני שוב בהיריון.

רק ההבנה שיצרף אלינו למשפחה תינוק חדש הצליחה "להפיל לי את האסימון" – כבר דמיינתי את הלילות במחלקת היולדות והשינוי שצפוי בחיים של כולנו, והבנתי שאני לא יכולה להיות תמיד שם עבור הקטנטנה שלי, ומפה הדרך "לשחרר" היתה קצרה וקלה. היום אני לא מתביישת לספר שיש לי בסטנד ביי לא פחות מ-3 בייביסיטריות, שלשתות קפה בשקט זו מבחינתי זכות בסיס ראשונה במעלה ואני כבר מבינה: לא מחלקים מדליות לאף אמא ש"הקריבה את עצמה".

האמא של "זמן אמא" חושפת – "כשאת במיטבך, כל הבית במיטבו"

זה היה באחד מהאוגוסטים הלוהטים והמייאשים – אלו שנראה שלעולם לא יסתיימו ויפנו את המקום לספטמבר, לירון גור שטייגמן הגיעה להרצות בחיפה, ושמעתי בתוכי קריאה לבוא ולהאזין לה.

אז מי זו לירון? לפני שהיא חשפה אותי (ועוד עשרות אלפי אמהות) למונח "זמן אמא", היא אמא בעצמה – לרומי, עומר ושי-לי ונשואה לניר.

לירון החלה את הדרך העסקית שלה לפני שהפכה לאם – בתור מאמנת לאיכות חיים שהובילה את התחום ברשת מכוני הכושר "הולמס פלייס"; "אימנתי אנשים בכל הגילאים במשך מעל שנתיים. אחת התגליות המשמעותיות שלי הן שאם לא טוב לנו באחד מתחומי החיים- לא טוב לנו נקודה. ובשביל לשנות את המקום הלא טוב אנחנו צריכים להבין קודם כל מה לא טוב לנו" היא מספרת.

העובדה שאת מאמנת הכינה אותך לאימהות?

"אחרי הלידה הראשונה שלי מצאתי את עצמי לבד עם תינוקת שלא הפסיקה לבכות, בלי זמן להתקלח או לאכול, עייפה, כאובה והורמונלית. מאישה שמחה ומאושרת הפכתי לאישה ממורמרת וכעוסה שלא הכרתי. הבנתי שלא טוב לי באימהות ושאני חייבת לעשות משהו".

איך מצאת את הדרך החוצה?

"התחלתי לחשוב איך אני עושה את זה אחרת, עבדתי, למדתי וחקרתי את האימהות שלי, כתבתי על הדברים הטובים באימהות אבל גם על הדברים הפחות טובים, על הכלים בכיור, על הכביסות, על רגשות האשם, על הכעס, על הצעקות, על העייפות, כתבתי על האימהות שלי וזו היתה דרך להגיע לעוד אלפי אימהות, הן הגיעו לאימונים, להרצאות ולסדנאות שלי, אבל בדרך הזו גם הצלחתי להבין שאם אני רוצה שיהיה לי טוב, אני חייבת לדאוג לעצמי".

אז לירון למדה לדאוג לעצמה, ותוך כדי פיתחה שיטה בשם #זמןאמא שמאפשרת לה ללמד אימהות להכיר את עצמן מחדש בתוך האימהות, "אני מלמדת אותן לשים את עצמן במקום הראשון ולהנות מהדרך". היא מסכמת.

לפני שאת קוראת וחושבת לעצמך שאולי "זמן אמא" הוא המצאה נחמדה לאמהות שיכולות "להרשות לעצמן", אני מזמינה אותך להכיר את הסיפור של לירון קצת יותר מקרוב, הסיפור שלה ושל בנה השני, עומר, ליתר דיוק. הוא נולד בשנת 2012 ושינה את חיי המשפחה; "עומר הוא מתנה משלב ההריון וההמתנה ללידה וכלה בלידה מאתגרת בקיסרי חירום. הוא הביא איתו הביתה המון שמחת חיים ואהבה והוא גם הביא איתו עוד הרבה מתנות אחרות". היא מספרת באופטימיות האופיינית לה.

המציאות היא כזו: בנה, עומר, נולד עם תסמונת נדירה, שבה חולים אך ורק 40 ילדים בכל העולם, נכון לרגע האבחנה שלו וחלק מהתסמונת הזו היא אפילפסיה קשה ובלתי ניתנת לאיזון.

קשה לדמיין אמא צעירה לשניים מקבלת כזו בשורה – איך התמודדת?

"את האבחנה הזו קיבלנו כשעומר היה מאושפז בטיפול נמרץ וברגע הראשון חרב עלינו עולמינו. במשך כל שנותיו היינו במלחמת הישרדות – תרופות, פרכוסים, אשפוזים, מלחמות בירוקרטיות ועוד.

כשהבנתי שאין מי שילווה אותנו במסע הרגשי המטורף הזה , החלטתי לעשות מעשה ולהקים בעצמי קבוצה כזו. אז הקמתי בהתנדבות, באהבה ובשליחות ענקית את קבוצת 'הורים מיוחדים לילדים מיוחדים- אפילפסיה' בפייסבוק. הקמתי בית וירטואלי להורים מיוחדים כמוני ואין גאה ממני בבית הזה".

היום לירון מלווה אלפי אימהות לילדים עם צרכים מיוחדים, במקביל ל"אמהות רגילות" ואימהות עצמאיות.

אז כשאמהות אומרות לך שאצלן, "המצב מאתגר", את יכולה לספר שאתגרים לא זרים לך

"המהות היא כזו – בכל נסיבות חיים אמא יכולה לדאוג לעצמה, זה צריך להיות בראש סדרי העדיפויות שלנו".

אז כן, היא מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים, ובכל זאת מתעקשת – לאמא מגיע להיות במקום הראשון; "המטרה והחלום שלי– להגיע לכל אמא בישראל ולספר לה שאם לה טוב לכולם מסביבה טוב". לירון אומרת ואני מהנהנת ומזכירה – המשאית של המדליות, היא לא מגיעה.

לירון מסכמת: "עומר לימד אותנו לחיות את הרגע ואני חיה את המוטו 'שאם עכשיו טוב הכל טוב'. מה יהיה עוד רגע אף אחד לא יודע. אצלנו זה בהקצנה. לכן אמהות יקרות, עכשיו טוב לכן? אם כן תהנו מהרגע, ואם לא, תעשו שיהיה לכן טוב".

מיכל אברמוביץ היא אמא לשתיים, כותבת תוכן ועוזרת לאנשים להשמיע את הקול שלהם.

אם זה אוכל בריא כשמתחילים טעימות, אם זה נעליים רכות ומותאמות, אם זה תרופות סבתא שפתאום חוזרות לאופנה וכמובן גם במהלך הטיפול היומיומי בבייבי שלנו.

אני רוצה לשתף אתכן בקצת מהטיפים שלי לטיפול טבעי בתינוק. כל הטיפים הם מניסיוני האישי והמקצועי כארומתרפיסטית ואינם מחליפים יעוץ עם איש רפואה/ מקצוע במידת הצורך

אמבטיה טבעית לתינוק- איך לבחור סבון טבעי לתינוק?

אחת השאלות הכי נפוצות שאני נשאלת עליהן היא בנושא המקלחת לתינוקות רכים.

האם חייבים סבון? האם צריכים שמן אמבט? והאם בכלל תינוק קטן צריך אמבטיה? כל יום?
אז לגישתי תינוק קטן צריך שטיפה עם סבון רק באזור הישבן ורק במידה והוא עשה קקי, בכל מצב אחר אפשר בהחלט להסתפק בשטיפה עם מים או ניגוב עם מגבון בד לח.

כשאני באה לבחור בסבון בו אשתמש עם הבייבי שלי, הדבר הראשון הוא להסתכל על התוית ולקרוא אותה. אני עוברת על רשימת המרכיבים ומשתדלת לבחור בסבון שהרכיבים שלו יהיו הכי ברורים ומובנים שאפשר. לגבי ריחות, אני אוהבת לתינוקות רכים סבון בריח לבנדר שהוא ממש עדין ונעים עבור הקטנים שלנו.

אמנם אמבטיה היא לא בהכרח חובה יומיומית, אבל היא בהחלט יכולה להיות טקס מהנה ומחבר בין אמא ואבא לתינוק. בזמן האמבטיה עצמה אפשר פשוט לשים במי האמבט מספר לחיצות של סבון וככה לנקות את הגוף העדין של התינוק, במקום לסבן את הגוף. אם אתם מסבנים את גוף התינוקת, שימו לב לא לסבן את הפות, זה רק עלול לגרום לגירוי וזיהום.

אם התינוק שלנו מרגיש חשוף ובוכה בזמן האמבטיה ניתן לעטוף אותו בחיתול טטרא ולקלח אותו עטוף. יש תינוקות שמגע הבד על העור מרגיע אותם ומאפשר להם כניסה נעימה יותר למים.

מעבר לסבון ניתן כמובן להשתמש בשמן אמבט. אני שמה פקק אחד של שמן שקדים במי האמבט, ומספיק גם חצי פקק אם משתמשים באמבטיה קטנה. זה פתרון מושלם אם נשאר לך שמן שקדים מהלידה, ואם לא אז אפשר פשוט לרכוש שמן איכותי וטוב. בהנחה שמדובר בתינוק שעדיין לא אוכל מוצקים או מתלכלך בבוץ וכו השמן שקדים ימיס את הלכלוך העדין שיש על גוף התינוק, אם בכלל יש כזה לכלוך, ויזין את העור שלו.

לאחר האמבטיה מאוד כיף לעשות לתינוק שלנו עיסוי מרגיע עם שאריות שמן השקדים שנשארו על גופו. כמובן שיש להשתמש בשמן בזהירות כמו בכל שמן אמבט ולקחת בחשבון חלקלקות מסוימת שעוברת בניגוב. יש גם לשטוף את האמבטיה היטב לאחר השימוש בשמן, וכן את המקום אליו רוקנתם את מי האמבט, שעלול להישאר חלקלק ושמנוני.

משחת החתלה טבעית

טיפ נוסף שאני אוהבת לתת הוא בנוגע לאדמומיות וגירוי באזור החיתול.

אישית אני נמנעת מהמשחות התעשיתיות ולכן אני משתמשת בחמאת שיאה גולמית, שמתאימה לעוד מגוון של מצבים ושימושים כמו לדוגמא טיפול בעור יבש בחלקים שונים של הגוף. חמאת השיאה מצוינת לאדמומיות באזור החיתול, היא מזינה את העור, מטפלת באדמומיות וגירוי ומונעת מהם להישנות. היא גם בטוחה לשימוש עם חיתולי בד. אני ממליצה למרוח מעט ממנה למניעה באופן קבוע בתקופות של הוצאת שיניים, טעימות וכו, שבהן יש בדרך כלל גירוי ואדמומיות באופן קבוע.

שימו לב שבשוק נמכרים כל מיני סוגים של חמאות שיאה. לנו חשוב לבדוק שכתוב על החמאה שהיא גולמית. גם אם כתוב שהיא טהורה, זה מצוין אבל זה לא בהכרח גולמית. אנחנו מחפשים חמאת שיאה גולמית מכיוון שזאת דרך ההפקה שמשאירה הכי הרבה ויטמינים ומינרלים בחמאת השיאה, וזה מה שאנחנו רוצים שיעבור לעור התינוק.

מה לעשות עם נזלת ואף סתום אצל תינוקות?

הטיפ האחרון שאני רוצה לתת לכם הוא בנוגע לשמנים אתריים ואפים סתומים ומנוזלים של קטנטנים.

בכללי אני לא ממליצה בכלל להשתמש בשמנים אתריים לפני גיל חודש, במידה ובכל זאת יש צורך, יש להתייעץ עם ארומתרפיסטית ולקבל ממנה הנחיות אישיות ומדויקות. שמנים אתריים, גם אם הם מהסוג היותר עדין עלולים לגרום לנזקים בשימוש לא נכון.

בנוסף אני ממליצה בכל שימוש בשמן אתרי חדש לדלל מעט ממנו ולמרוח על הזרוע הפנימית על מנת לוודא שאין רגישות (דילול של טיפה אחת שמן אתרי על כף שמן בסיס).

ולגבי האף הסתום…

הרבה מאוד תינוקות רכים סובלים בנושא הזה, ההמלצה שלי ודרך הטיפול בה אני משתמשת גם לתינוקות הפרטיים שלי היא עם שמן אתרי הדס. שמן הדס הוא אחד השמנים היותר עדינים שיש, גם מנגנון הפעולה שלו על הגוף הוא רך ועובד בסינרגיה מושלמת.

איך משתמשים בשמן הדס?
ניקח פיסת בד קטנה או חיתול טטרא ונטפטף עליו טיפה אחת של השמן. נשים את החיתול סמוך לראש התינוק, קרוב כך שהוא לא יוכל להגיע אליו פיזית אבל הריח כן יגיע אליו וניתן להדס לפעול. ההקלה לרוב תהיה די מיידית.

אל תתפתו לחדש את השמן אם אתם לא מריחים, לקטנים שלנו יש חוש ריח מפותח במיוחד ורוב הסיכוי שעבורם הטיפה האחת הזאת לגמרי מספיקה.

הכותבת היא יהל גייניס הבעלים של טבע הגליל, בית מלאכה משפחתי למוצרי קוסמטיקה וטיפוח טבעיים. יהל היא רוקחת טבעית כבר מעל לעשור, ארומתרפיסטית ומומחית בכימיה של שמנים אתריים. מאמרים, המלצות ואת כל המוצרים עליהם נכתב ניתן למצוא באתר שלה.
קרדיט לתמונת משפחה- אלון מרום. שאר התמונות- רותם רוזנאי.

מבת למדתי טריק גאוני ונוח במיוחד לתקופת חופשת הלידה- תבשיל בצנצנת.
מכינים בצנצנת, ורצוי בכמה וכמה צנצנות, ערכות להכנה מהירה של תבשיל. אפילו אפשר לכתוב את ההוראות על הצנצנת, זה ירד בשטיפה או במדיח אחכ. תערובות שונות של דגנים, קטניות שלא דורשות השרייה, תבלינים והפתעות לפי טעמכם. את התערובת שמים בסיר, מוסיפים מים ואם משקיעים גם ירק חתוך. כל התבלינים כבר בפנים. אחרי בישול לא ארוך מתקבל תבשיל בריא, מזין ומפנק, וזה לקח אותו זמן ומאמץ כמו להזמין פיצה.

מה מתאים להיכנס לצנצנת?

דגנים- קינואה, כוסמת חומה או ירוקה, בורגול, גריסים, אורז מלא או לבן.
קטניות- מש ועדשים בשלל צבעים- כתום, ירוק, שחור, מנומרות, צהובות. צריך לבחור בקטניות שניתן לבשל ללא השריה מוקדמת.
ירקות מיובשים- עגבניות (בדכ הן רק לחות אז שימו לב שלא יתעפש), בצל, פטריות מסוגים שונים- פורצ'יני, שיטאקי.
אגוזים, גרעינים וזרעונים שונים יכולים להוסיף הרבה. גם ערמונים אפשר להוסיף וזה כיף ומפנק.

תתחילו מהשילובים שבת שמחה לחלוק איתנו או ממה שאתם מכירים והכנתם בעבר (מג'דרה? דאל עשיר?). תתנסו, תבינו מה עובד לכם ומה פחות, והשילובים אחר כך אינסופיים. אפשר להכין מתבשיל אחד כמות שתספיק לכמה צנצנות או מגוון צנצנות בטעמים שונים, מה שבא לכם.

כיף גם להכין את הצנצנות האלה עם הילדים הגדולים יותר בהתאם למה שהם אוהבים. הם אוהבים למדוד ולערום את השכבות בצנצנת לפי הצבעים השונים. בהתאם לגיל הם גם יכולים להשתתף בהכנת התבשילים, בהוספת המים, חיתוך הירקות וכו.

בת צמחונית, ולכן אלה המתכונים שהיא חלקה איתנו. כמובן שניתן גם להוסיף לתבשילים קוביות של בשר, נתחי עוף (פרגיות יהיו מצויינות) או כרעיים, וכו. צריך רק להתאים את זמן האפייה או הבישול. וברוח הקלילות והמהירות- אפשר בהחלט לוותר על סגירה מוקדמת של הבשר. אם להיות ממש כנים, ההבדל בטעם לא כזה משמעותי.

הנה כמה מהמתכונים של בת

קדירת אורז בתנור

הצנצנת מכילה

1 כוס אורז עגול מלא
1/2 כוס מש (אפשר עדשים שחורות במקום)
חופן שקדים (אפשר אגוזים במקום)
עלה דפנה
1 כפית מלח
1/2 כפית כורכום
1/2 כפית כמון
1/2 כפית פפריקה מתוקה/חריפה

הוראות הכנה כתובות על הצנצנת

לחמם תנור ל 180 מעלות. לשים את התערובת בקדירה (אפשר גם בכלי פיירקס ולכסות בנייר כסף) ולהוסיף:
2 עגבניות חתוכות לפרוסות
3 שיני שום חתוכות לחצי
2 כפות רוטב סויה
2 כפות שמן זית
2.5 כוסות מים רותחים

לשים בתנור מכוסה למשך שעה עד שעה ורבע.

תבשיל מהיר

הצנצנת מכילה

1/2 כוס קינואה
1/2 כוס כוסמת ירוקה
1/2 כוס עדשים כתומות
חופן גרעיני חמניה (או דלעת)
1 כפית עלי חילבה מיובשים (אם יש..)
1 כפית מלח
1 כפית כורכום
1/2 כפית זרעי כמון
1/2 כפית גראם מאסאלה (אפשר קארי או בהרט) 

הוראות הכנה כתובות על הצנצנת

לשים את התערובת בסיר, להוסיף שלוש כוסות מים ולהדליק את האש.
עד הרתיחה, לחתוך לקוביות ולהוסיף שניים או יותר מתוך הירקות הבאים:
קישוא, בטטה, עגבניה, שעועית ירוקה, ברוקולי

כשהמים רותחים להנמיך את האש, לכסות ולבשל למשך 15-20 דקות

תבשיל גריסים ופטריות

הצנצנת מכילה

1 כוס גריסים
1/2 כוס עדשים שחורות
חופן של פטריות שטאקי ופורצ'יני מיובשות וחתוכות (כדאי להוריד לשטאקי את הרגל כי היא יוצאת קשה)
עלה דפנה
1/2 כפית כמון
1/4 כפית קינמון

הוראות הכנה, כתובות על הצנצנת

לשים את התערובת בסיר, להוסיף שלוש וחצי כוסות מים ולהדליק את האש.
עד הרתיחה להוסיף:
3 כפות רוטב סויה
2 כפות שמן זית
1 כף סילאן
1 כף מיסו (אפשר למוסס בעזרת חלק מהמים)
לחתוך לקוביות ולהוסיף שניים או יותר מתוך הבאים: טופו, כרישה, גזר, תפ"א, דלורית, כרובית

כשהמים רותחים להנמיך את האש, לכסות ולבשל למשך 50-60 דקות

יש הפסקה בגשם, קר בחוץ וחושך של חמש אחרי הצהריים. אתם ליד הדלת בבית שלכם או ביציאה מבית אחר. אתם אומרים: "תלבש מעיל ונצא." והילד: "לא רוצה מעיל". אתם כבר גמורים מהיציאה- עברתם עוד משחק אחרון וגם משחק אחרון ודי. עברתם לא הנעליים האלה, רוצה את האדומות, איך הנעליים הגיעו כל-כך עמוק מתחת לספה? גמורים.

פה, התגובה הטבעית, הראשונית שלנו היא או להוריד את הראש בייאוש או להרים את הראש לעמדת קרב. ואז המשפטים הטבעיים: בבקשה, קר מאד בחוץ. לא! אתה תהיה חולה. לא! כמה קשה זה ללבוש מעיל? לא! אם לא תלבש מעיל לא נבוא לפה יותר! לא! תלבש מעיל עכשיו!!!, הולכים!, אבל אחרי זה כשיהיה לך קר, אל תבוא אלי! – ככה תלמד.

אני חושב שהרבה חוכמה הורית יש בלהגיד מהתחלה:
בסדר, המעיל אצלי ביד. אם קר לך תבקש.

מה מסתתר מאחורי התשובה הזו?

הדבר הסביר שיקרה – תצאו, יהיה לו קר והוא יבקש את המעיל. במקום ריב טיפשי, אין פה סיפור ואתם באוטו רגועים ושמחים.
וגם, בפעם הבאה אולי הוא ילבש מעיל בקלות – ואם לא, אז אולי בפעם השלישית.

וגם, לימדתם אותו להקשיב לגוף שלו. ילד צריך לחוות את העולם, גם חלקים נעימים וגם פחות. במקרים לא מסוכנים, כמו הקור בארץ,  עדיף ללמוד מהחיים ולא מהסברים. זה יותר נעים, פחות דורש להתקפל מול מבוגרים, ואנחנו לא צריכים לחפור כל הזמן- אם אנחנו חופרים פחות, כולם מרוויחים.

וגם, הוא ירגיש קור, יבין שזה לא נעים ויבקש מעיל. לנו זה אולי נראה טיפשי- כי אמרנו לו מהתחלה וזה ברור, אבל בעיניו הוא פתר בעיה. ומה יותר חשוב מללמד איך לפתור בעיות. בעיננו אולי, יותר חכם לפתור בעיות לפני שמגיע הכאב, אבל בעיניו כשאנחנו בבית החם, עדיין אין בעיה.
– ללבוש מעיל בבית זה להקשיב להורים
– ללבוש מעיל בחוץ זה לפתור בעיה.

עוזרים ולא מטיפים

וגם, התרחיש הזה שם אותנו בעמדה של עוזרים בזמן בעיה ולא מטיפים או מענישים. אם לחשוב קצת על העתיד – יש הורים שטוענים שהמטרה שלהם בחינוך הוא שכשהילד יהיה נער ויקלע באיזה לילה לאיזה מקרה שהוא לחוץ, כנראה אחרי שהוא עשה משהו לא בסדר- אז הוא יתקשר אלי שאעזור לו. אם ניתן לו לחוות בעיות קטנות, ונעזור בשמחה אולי נצליח ללמד אותו את זה.

וטיפ קטן לסיום

עדיף להציע את הפתרון הזה לפני שרבים ולא בסוף ריב. ילדים כמו מבוגרים, הרבה פעמים יעדיפו לקפוא מלהראות שהם טעו בוויכוח – וזה יכול להיגמר בארבעים מעלות חום וילד מפורק על הספה. שיהיה חורף נעים.

שההורים שלהם שם כשהם צריכים אותם. שכשהם בוכים מישהו עונה לצרכים שלהם. שמותר לנסות דברים.

אל תפחדו שהם יתרגלו, שהם לא יהיו מסוגלים לבד. יהיה מספיק זמן גם לזה.

אבל הם נרדמים רק בידיים…

אם הם נרדמים רק על הידיים בהליכה והידיים לא כואבות מידי אז זה מצוין. הם נרדמים – שזה העיקר. יבוא יום שתתגעגעו להרדים אותם בידיים. כשהם יגיעו לגן הם תוך יומיים יתרגלו לישון על מזרון. כשלא תוכלו יותר להחזיק אותם, ייקחו שלושה ימים לא קלים לפני שהם יתרגלו לישון על מזרון. אם הידיים לא כואבות מידי, וזה טוב לכם וטוב לו או לה כרגע, תמשיכו עד שזה ישתנה.

יהיה מספיק זמן לחנך, עכשיו תאהבו.