איך מוצאות את מתכון הפנקייק המנצח, שמזכיר טעמים של ילדות וחופש?
כשאני ושחר עברנו לגור יחד בדירה הראשונה שלנו, דירה קטנטנה בבת גלים, הוא איתגר אותי להכין פנקייקים אמריקאיים. פנקייקים עבים, תפוחים, אווריריים, בקושי מתוקים. פנקייקים מהזכרונות שלו מהשנה שבילה כילד בארה"ב, של דיינרים קלאסיים עם רוטב "בטעם מייפל" וסירופ שוקולד וכוסות שתיה במילוי חוזר אינסופי.
ניסינו כל מיני מתכונים. חלק השיגו את האווריריות דרך הקצפת חלבונים, חלק דרשו רוויון. יצא טעים כמובן אבל הרבה יותר מידי טרחה לשבת בבוקר בכיף. ואז מצאנו את המתכון הזה, המתכון המושלם. מתכון פשוט, ממצרכים יומיומיים, שמניב פנקייקים עבים, אווריריים, וממש טעימים. המתכון המקורי עבר קצת גילגולים והפך פשוט עוד יותר בלי לפגוע בטעם.
כשנולדו הילדים שלנו, הפנקייקים הפכו למנהג הקבוע של ימי שבת בבוקר, וכל ילד בתורו נהנה למדוד כמויות, לערבב ולבחוש את הבלילה. זה מתכון שבאמת קל וכיף להכין עם ילדים כי הוא עמיד וגמיש ויסתדר בשמחה גם אם ישפך פנימה עוד טיפה קמח. הוא גם מסתגל בקלות לקמחים מלאים למיניהם (בתוספת מעט נוזל) ולחלב צמחי, אבל אנחנו תמיד חוזרים לגרסא עם החלב והקמח הלבן, בתור פינוק של שבת.
אז למתכון
מצרכים
כוס קמח תופח או כוס קמח וכפית אבקת אפייה
4 כפות סוכר
חצי כפית או קורט מלח
ביצה אחת
כוס חלב
וזהו. זה באמת כל כך פשוט.
הכנה
בקערה מערבבים את המרכיבים היבשים. מוסיפים את הביצה והחלב ומערבבים בכף או במטרפה עד שהבלילה אחידה. היא סמיכה יחסית, וזה ממש בסדר.
מטגנים על חום בינוני. כשמופיעות בועות הופכים. אפשר להסתפק בשימון המחבת רק לפני הפנקייק הראשון.
אוכלים עם מייפל (הפעם אמיתי ולא סירופ בטעם), רוטב שוקולד, ריבה, סוכר וקינמון, רוטב טופי או כל מה שאוהבים.
בתיאבון!